תהלים כ״ג: מזמור לדוד

תהלים כ״ג, א–ו

המזמור מובא בשלמותו, עם ניקוד ובלי טעמים. בפסוקים הראשונים המשורר מדבר על ה׳ כמו כבש על רועהו, ובהמשך התמונה עוברת אל שולחן ערוך בבית מארח. שם ה׳ מופיע במזמור פעמיים, בפסוק הראשון ובאחרון.

מהדורה: נוסח המסורה, נבדק פסוק אחר פסוק מול מהדורת מכון ממרא

1. תהלים כג, א

   מִזְמוֹר לְדָוִד: יְהוָה רֹעִי, לֹא אֶחְסָר.

   פירוש: הכותרת מזמור לדוד מייחסת את השיר לדוד, שהיה רועה צאן לפני שנמשח למלך. המשורר מדמה את ה׳ לרועה ואת עצמו לכבש שאינו חסר דבר. מזמור הוא שיר שנועד לשירה, ויש המפרשים: שיר בליווי כלי נגינה. הפתיחה הזאת מוכרת לרבים בעל פה, גם למי שאינו זוכר את המשך המזמור.

2. תהלים כג, ב

   בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא, יַרְבִּיצֵנִי; עַל־מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי.

   פירוש: הרועה מביא את הצאן אל מרעה ירוק ונותן לו לרבוץ ולנוח. נאות דשא הם שדות מרעה, ירביצני פירושו משכיב אותי לנוח, ומי מנוחות הם מים שקטים או מים שליד מקום מנוחה. הפועל ינהלני מתאר הובלה עדינה וסבלנית, כמו בתיאור הרועה בספר ישעיהו.

3. תהלים כג, ג

   נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב; יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי־צֶדֶק, לְמַעַן שְׁמוֹ.

   פירוש: ישובב פירושו משיב, מחזיר כוח וחיים: הרועה מחיה את הנפש העייפה. מעגלי צדק הם שבילים ישרים ובטוחים, כי במקרא מעגל הוא נתיב ולא רק צורה עגולה. למען שמו פירושו שה׳ נוהג כך מפני שכך ראוי לשמו ולדרכו.

4. תהלים כג, ד

   גַּם כִּי־אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לֹא־אִירָא רָע, כִּי־אַתָּה עִמָּדִי; שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ, הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי.

   פירוש: זהו לב המזמור: גם בעמק חשוך ומאיים המשורר אינו מפחד, כי ה׳ איתו. צלמות נקראת במסורת כצל של מוות, ויש המבינים אותה כחושך עמוק. כאן המשורר עובר מדיבור על ה׳ לפנייה ישירה אליו, אתה. השבט והמשענת הם כלי הרועה, להגנה ולתמיכה. הפסוק מצוטט פעמים רבות בשעת אבל.

5. תהלים כג, ה

   תַּעֲרֹךְ לְפָנַי, שֻׁלְחָן, נֶגֶד צֹרְרָי; דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי, כּוֹסִי רְוָיָה.

   פירוש: התמונה עוברת מן המרעה אל ביתו של מארח נדיב. ה׳ עורך שולחן לפני המשורר לעיני צורריו, כלומר אויביו. משיחת הראש בשמן הייתה סימן של כבוד ואירוח בעולם העתיק, וכוסי רויה פירושו כוס מלאה עד גדותיה, ביטוי לשפע.

6. תהלים כג, ו

   אַךְ, טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי, כָּל־יְמֵי חַיָּי; וְשַׁבְתִּי בְּבֵית־יְהוָה, לְאֹרֶךְ יָמִים.

   פירוש: בדרך כלל אויבים רודפים אחרי אדם, וכאן הטוב והחסד הם שרודפים אחריו כל ימי חייו. חסד הוא נדיבות ונאמנות שמעבר למתחייב. את המילה ושבתי אפשר להבין כחזרה או כישיבה קבועה בבית ה׳, ולארך ימים פירושו לזמן רב, ויש המפרשים: לעולם.

ספר תהלים ומקומו של המזמור

דימוי הרועה

מילים שכדאי להכיר

מנוחות

מי מנוחות הם מים שקטים, שהצאן שותה מהם בלי פחד, או מים שליד מקום המנוחה. מכאן הביטוי על מי מנוחות, שמשמעו בעברית של היום בשקט ובלי זעזועים.

צלמות

בניקוד ובפרשנות המסורתית המילה מתפרשת כצירוף של צל ומוות. חוקרים רבים מבינים אותה כחושך כבד ועמוק. בכל מקרה, גיא צלמות הוא עמק אפל ומפחיד.

חסד

נדיבות ונאמנות שאדם מעניק מעבר למה שהוא חייב. במסורת גמילות חסדים היא אחד משלושת הדברים שהעולם עומד עליהם, לצד התורה והעבודה.

מעגלי צדק

במקרא מעגל הוא שביל או נתיב, ולא רק צורה עגולה. מעגלי צדק הם דרכים ישרות ובטוחות, שהרועה מוביל בהן את צאנו.

ינחמוני

מן השורש נח״ם, שממנו גם ניחום אבלים. השבט והמשענת מנחמים את המשורר, כלומר מעניקים לו ביטחון והקלה.

מתי אומרים את המזמור

מבנה המזמור

המזמור בלשון ובתרבות

שאלות נפוצות

מקורות

הטקסט נבדק פסוק אחר פסוק מול המהדורות שלהלן, שכולן נחלת הכלל. ההסברים נכתבו על ידינו.

• תהלים פרק כג, מכון ממרא

יהדות: עוד טקסטים בעברית

• התנ״ך: בראשית א, א–החמשת הפסוקים הראשונים של ספר בראשית, מבריאת השמים והארץ ועד סוף היום הראשון, שבו נברא האור והופרד מן החושך. העמוד מציג את הטקסט בנוסח המסורה המנוקד, עם הסבר קצר לכל פסוק, לצד מאמר על חלוקת התנ״ך לתורה, נביאים וכתובים, על הניקוד וטעמי המקרא ועל מחזור קריאת התורה, שמתחיל מחדש בכל שנה בשמחת תורה.לקריאה
• קריאת שמעהפרשה הראשונה של קריאת שמע, מן הפסוק שמע ישראל ועד מצוות המזוזה, כפי שהיא כתובה בספר דברים. העמוד מציג את ששת הפסוקים בנוסח המסורה המנוקד, עם הסבר לכל פסוק ומאמר על קריאת שמע של שחרית, של ערבית ושל לפני השינה, על המשפט ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, על כיסוי העיניים, על התפילין והמזוזה ועל משמעות המילה אחד.לקריאה