תהלים כ״ג: מזמור לדוד
מזמור כ״ג, הפותח במילים ה׳ רועי לא אחסר, הוא מן המזמורים המוכרים ביותר בספר תהלים. כאן הוא מופיע בשלמותו בנוסח המסורה המנוקד, עם הסבר קצר לכל פסוק, מאמר על דימוי הרועה ועל המנהגים לאומרו, ותשובות לשאלות נפוצות.
- מהדורה:
- נוסח המסורה כפי שהוא מופיע באתר מכון ממרא, עם ניקוד ובלי טעמי המקרא
- נכתב
תהלים כ״ג, א–ו
המזמור מובא בשלמותו, עם ניקוד ובלי טעמים. בפסוקים הראשונים המשורר מדבר על ה׳ כמו כבש על רועהו, ובהמשך התמונה עוברת אל שולחן ערוך בבית מארח. שם ה׳ מופיע במזמור פעמיים, בפסוק הראשון ובאחרון.
מהדורה: נוסח המסורה, נבדק פסוק אחר פסוק מול מהדורת מכון ממרא
תהלים כג, א
מִזְמוֹר לְדָוִד: יְהוָה רֹעִי, לֹא אֶחְסָר.
פירוש: הכותרת מזמור לדוד מייחסת את השיר לדוד, שהיה רועה צאן לפני שנמשח למלך. המשורר מדמה את ה׳ לרועה ואת עצמו לכבש שאינו חסר דבר. מזמור הוא שיר שנועד לשירה, ויש המפרשים: שיר בליווי כלי נגינה. הפתיחה הזאת מוכרת לרבים בעל פה, גם למי שאינו זוכר את המשך המזמור.
תהלים כג, ב
בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא, יַרְבִּיצֵנִי; עַל־מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי.
פירוש: הרועה מביא את הצאן אל מרעה ירוק ונותן לו לרבוץ ולנוח. נאות דשא הם שדות מרעה, ירביצני פירושו משכיב אותי לנוח, ומי מנוחות הם מים שקטים או מים שליד מקום מנוחה. הפועל ינהלני מתאר הובלה עדינה וסבלנית, כמו בתיאור הרועה בספר ישעיהו.
תהלים כג, ג
נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב; יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי־צֶדֶק, לְמַעַן שְׁמוֹ.
פירוש: ישובב פירושו משיב, מחזיר כוח וחיים: הרועה מחיה את הנפש העייפה. מעגלי צדק הם שבילים ישרים ובטוחים, כי במקרא מעגל הוא נתיב ולא רק צורה עגולה. למען שמו פירושו שה׳ נוהג כך מפני שכך ראוי לשמו ולדרכו.
תהלים כג, ד
גַּם כִּי־אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לֹא־אִירָא רָע, כִּי־אַתָּה עִמָּדִי; שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ, הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי.
פירוש: זהו לב המזמור: גם בעמק חשוך ומאיים המשורר אינו מפחד, כי ה׳ איתו. צלמות נקראת במסורת כצל של מוות, ויש המבינים אותה כחושך עמוק. כאן המשורר עובר מדיבור על ה׳ לפנייה ישירה אליו, אתה. השבט והמשענת הם כלי הרועה, להגנה ולתמיכה. הפסוק מצוטט פעמים רבות בשעת אבל.
תהלים כג, ה
תַּעֲרֹךְ לְפָנַי, שֻׁלְחָן, נֶגֶד צֹרְרָי; דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי, כּוֹסִי רְוָיָה.
פירוש: התמונה עוברת מן המרעה אל ביתו של מארח נדיב. ה׳ עורך שולחן לפני המשורר לעיני צורריו, כלומר אויביו. משיחת הראש בשמן הייתה סימן של כבוד ואירוח בעולם העתיק, וכוסי רויה פירושו כוס מלאה עד גדותיה, ביטוי לשפע.
תהלים כג, ו
אַךְ, טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי, כָּל־יְמֵי חַיָּי; וְשַׁבְתִּי בְּבֵית־יְהוָה, לְאֹרֶךְ יָמִים.
פירוש: בדרך כלל אויבים רודפים אחרי אדם, וכאן הטוב והחסד הם שרודפים אחריו כל ימי חייו. חסד הוא נדיבות ונאמנות שמעבר למתחייב. את המילה ושבתי אפשר להבין כחזרה או כישיבה קבועה בבית ה׳, ולארך ימים פירושו לזמן רב, ויש המפרשים: לעולם.
ספר תהלים ומקומו של המזמור
ספר תהלים, מספרי הכתובים, כולל מאה וחמישים מזמורים. המסורת מחלקת אותו לחמישה ספרים קטנים, ומזמור כ״ג נמצא בראשון שבהם. רבים מן המזמורים פותחים בכותרת, וכאן הכותרת קצרה: מזמור לדוד.
המילה לדוד יכולה להתפרש כשל דוד, כלומר שדוד חיבר את המזמור, וגם כמזמור שנכתב לכבודו או ברוחו. המסורת מייחסת את ספר תהלים בעיקר לדוד המלך, ובתלמוד נאמר שכלל בו גם מזמורים של אחרים, ובהם משה ובני קרח. במחקר יש דעות שונות על זמן חיבורם של המזמורים.
המזמור קצר, שישה פסוקים בלבד, ובכל זאת הוא מן הטקסטים המוכרים ביותר בתנ״ך, בעברית ובתרגומים לשפות רבות.
דימוי הרועה
בעולם המקרא רעיית צאן הייתה עיסוק יומיומי ומוכר. אבות האומה היו בעלי עדרים, משה רעה את צאן יתרו כשה׳ נגלה אליו בסנה, ודוד רעה את צאן אביו לפני שנמשח למלך. לכן טבעי שהמשורר מתאר את יחסו לה׳ כיחס של כבש לרועה.
רועה טוב דואג לכל צורכי העדר: מוצא מרעה ומים, מוביל בשבילים בטוחים, מגן מפני חיות טרף ומחזיר את התועים. במקרא גם מנהיגים מתוארים כרועים, ויחזקאל הנביא מוכיח את רועי ישראל שדאגו לעצמם ולא לצאן. על רקע זה, ההכרזה ה׳ רועי היא ביטוי של אמון מלא.
בפסוק ה התמונה משתנה: שולחן ערוך, שמן על הראש וכוס מלאה. יש המבינים זאת כמעבר מדימוי הרועה לדימוי של מארח נדיב, ויש הרואים בו המשך של אותה תמונה. בשני המקרים התחושה זהה: המשורר מוגן, ודואגים לו.
מילים שכדאי להכיר
לשון המזמור פשוטה יחסית, אבל כמה מילים בו נדירות בעברית של היום או נשמעות בה אחרת.
חלקן נכנסו לעברית המודרנית, לעתים במשמעות שונה מעט, ולכן כדאי לעצור עליהן ולקרוא אותן בהקשר המקורי.
- מנוחות
- מי מנוחות הם מים שקטים, שהצאן שותה מהם בלי פחד, או מים שליד מקום המנוחה. מכאן הביטוי על מי מנוחות, שמשמעו בעברית של היום בשקט ובלי זעזועים.
- צלמות
- בניקוד ובפרשנות המסורתית המילה מתפרשת כצירוף של צל ומוות. חוקרים רבים מבינים אותה כחושך כבד ועמוק. בכל מקרה, גיא צלמות הוא עמק אפל ומפחיד.
- חסד
- נדיבות ונאמנות שאדם מעניק מעבר למה שהוא חייב. במסורת גמילות חסדים היא אחד משלושת הדברים שהעולם עומד עליהם, לצד התורה והעבודה.
- מעגלי צדק
- במקרא מעגל הוא שביל או נתיב, ולא רק צורה עגולה. מעגלי צדק הם דרכים ישרות ובטוחות, שהרועה מוביל בהן את צאנו.
- ינחמוני
- מן השורש נח״ם, שממנו גם ניחום אבלים. השבט והמשענת מנחמים את המשורר, כלומר מעניקים לו ביטחון והקלה.
מתי אומרים את המזמור
בקהילות רבות נוהגים לשיר את מזמור כ״ג בסעודה השלישית של שבת, בשעות אחר הצהריים, כשהשבת מתקרבת לסיומה. יש קהילות שאומרות אותו גם לפני הקידוש בליל שבת או בסעודות האחרות של השבת, והלחנים שונים מקהילה לקהילה.
המזמור נאמר לעתים קרובות גם בהלוויות ובבית האבל. המילים לא אירא רע כי אתה עמדי והמילה ינחמוני עוזרות להבין למה רבים מוצאים בו נחמה בשעה קשה. לצדו נאמרים בבית האבל גם מזמורים אחרים, והמנהגים משתנים בין קהילות.
רבים אומרים אותו גם בשעות של דאגה וקושי, כביטוי של אמון ותקווה. אין בכך הבטחה לתוצאה מסוימת, אלא דרך לבטא תחושה של קרבה וביטחון.
מבנה המזמור
אפשר לחלק את המזמור לשלושה חלקים. בפסוקים א–ג המשורר מדבר על ה׳ בגוף שלישי ומתאר את הרועה: מרעה, מים ושבילים. בפסוק ד הוא פונה אל ה׳ ישירות, דווקא ברגע שבו הוא מתאר את הגיא האפל. בפסוקים ה–ו הוא מתאר שולחן, שמן וכוס, ומסיים בתקווה לשבת בבית ה׳.
המעבר לגוף שני בלב הפחד הוא אחד הדברים שהופכים את המזמור לאישי כל כך: כשהדרך חשוכה, הדיבור על ה׳ הופך לדיבור אליו. בחצי השני של הפסוק האחרון המשורר חוזר לדבר על בית ה׳ בגוף שלישי, ומסכם את המזמור בנימה של ביטחון.
המזמור בלשון ובתרבות
צירופים מן המזמור נכנסו לעברית הכתובה והמדוברת: נאות דשא לתיאור נוף ירוק, על מי מנוחות לתיאור דבר שמתנהל בשקט, וגיא צלמות לתיאור מקום של סכנה ואבל. רבים מכירים את המילים גם מן הלחנים הרבים שנכתבו למזמור כולו או לפסוק גם כי אלך.
המזמור תורגם לשפות רבות והוא מוכר גם מחוץ לעולם היהודי, אבל בעברית הוא נשמע כפי שנכתב. כדאי לקרוא אותו בקול, לאט, ולשמוע את הסיומת החוזרת ־ני, כמו במילים ירביצני, ינהלני, ינחני וינחמוני, שמזכירה כל הזמן שהשיר עוסק בקשר אישי.
שאלות נפוצות
מי כתב את מזמור כ״ג?
המזמור פותח בכותרת מזמור לדוד, והמסורת מייחסת אותו לדוד המלך, שהיה רועה בצעירותו. המילה לדוד יכולה להתפרש גם כהקדשה, ובמחקר יש דעות שונות על זמן כתיבתו. העמוד מציג את המסורת ואת לשון הכתוב, ואינו מכריע בשאלה.
מתי נוהגים לומר ה׳ רועי לא אחסר?
בקהילות רבות שרים אותו בסעודה השלישית של שבת, ויש האומרים אותו גם לפני הקידוש או בסעודות אחרות. הוא נאמר לעתים קרובות בהלוויות ובבית האבל, ורבים אומרים אותו בשעות של דאגה. המנהגים שונים מקהילה לקהילה.
מה פירוש גיא צלמות?
גיא הוא עמק צר, וצלמות היא חושך עמוק, או לפי הקריאה המסורתית צל של מוות. הצירוף מתאר מקום אפל ומסוכן, והמזמור אומר שגם שם המשורר אינו מפחד, כי ה׳ איתו.
למה המזמור נאמר בשעת אבל?
כי הוא מדבר על הליכה בדרך חשוכה בלי פחד ועל נחמה: ינחמוני הוא מאותו שורש של ניחום אבלים. הוא גם קצר, מוכר וקל לאמירה, אפילו למי שאינו רגיל בתפילה. בשאלות על סדר האמירה בבית האבל כדאי לפנות לרב הקהילה.
יש למזמור לחן קבוע?
לא. יש לו לחנים רבים, מסורתיים וחדשים, והם שונים בין קהילות אשכנז, ספרד, תימן ואחרות, וגם בין חצרות חסידיות שונות. כל קהילה מכירה את הלחן שלה, ויש משפחות ששרות אותו בניגון שעבר אצלן מדור לדור.
מקורות
הטקסט נבדק פסוק אחר פסוק מול המהדורות שלהלן, שכולן נחלת הכלל. ההסברים נכתבו על ידינו.
יהדות: עוד טקסטים בעברית
- התנ״ך: בראשית א, א–החמשת הפסוקים הראשונים של ספר בראשית, מבריאת השמים והארץ ועד סוף היום הראשון, שבו נברא האור והופרד מן החושך. העמוד מציג את הטקסט בנוסח המסורה המנוקד, עם הסבר קצר לכל פסוק, לצד מאמר על חלוקת התנ״ך לתורה, נביאים וכתובים, על הניקוד וטעמי המקרא ועל מחזור קריאת התורה, שמתחיל מחדש בכל שנה בשמחת תורה.לקריאה
- קריאת שמעהפרשה הראשונה של קריאת שמע, מן הפסוק שמע ישראל ועד מצוות המזוזה, כפי שהיא כתובה בספר דברים. העמוד מציג את ששת הפסוקים בנוסח המסורה המנוקד, עם הסבר לכל פסוק ומאמר על קריאת שמע של שחרית, של ערבית ושל לפני השינה, על המשפט ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, על כיסוי העיניים, על התפילין והמזוזה ועל משמעות המילה אחד.לקריאה